05/10/2026
"כשאני כל הזמן מנסה למצוא נוסחה ושיטה זה מה ששומר אותי בתוך הלופ, דווקא הרגע הזה שבו אני מפסיק לחפש שיטה ולשלוט על המצב הוא הרגע המעניין. שם ההרפיה מתגלה."
10 שאלות לב אחד
והפעם: אלון שמש Alon Shemesh מחבר הספר 'איך לא להצליח (בקטע טוב)', נגן דידג’רידו, מנחה סדנאות ושיעורי דידג'רידו וקונסטלציה משפחתית.
1. מי השפיע עליך באופן שפתח לך ערוץ חדש לפעול בו?
הרב יעקב ורשבסקי. אני מאוד מחובר אליו כבר הרבה שנים, הוא השפיע עלי בצורה מיוחדת, השפעה מהסוג של לתת לי תחושה של לתת לגיטימציה ומקום ובית לכל מה שקיים בי. קצת כמו לקחת איזה משהו שלא תמיד יש לו מקום ולייצר לו מקום בעולם. או להעביר את התחושה
שתמיד בעצם היה לי מקום. הוא לאט לאט יצר לעצמו מקום בעולם, ועל הדרך זה עושה מקום גם לי ולעוד אנשים. זו תחושה של בית כזאת, שיש מישהו שמאוד דומה לי, תחושה של לגיטימציה עמוקה למקומות שלא תמיד יש להם לגיטימציה בעולם. מקומות בי שלא תמיד מותאמים לצורת החשיבה של העולם, לנורמות של העולם, שמקבלים לגיטימציה בצורה מאוד עמוקה. הוא גם מקרין ומדגים את זה שהיהדות בעצם מלאה בלב ואמת ומתיקות ורלוונטיות לחיים שלי ברמות שאי אפשר לתאר... בדיוק הפוך מההסתכלות על היהדות שספגתי כל החיים ובדרך שאין עוד מישהו או משהו שדומה לזה. בכלל.
2. איזה מסר, אמירה או שיר הולכים איתך בלב – ולאן הם עוזרים לך להגיע?
"עשה באפס מעשה והכל מעצמו ייעשה" זה משפט שנוגע בנקודה שאני מאוד סובב סביבה, כותב עליה, מחפש אותה. הנקודה שלא בדיוק "עושה" אלא שהדברים נעשים דרכה. שלא מנסה להגיע לאנשהו. התחלתי לשמור שבת ואני מוצא אותה בשבת, בנגינה בדיג'רידו, בכתיבה ובעוד מקומות. זה מעניין שכל כך הרבה יותר נעשה דווקא מהמקום הזה, שעושה באפס מעשה.
3. מי או מה מחזיר אותך לחמלה עצמית?
אני לא יודע אם יש משהו מסוים, אני מרגיש שזה פשוט רגעים של חסד. שאלוהים עושה את זה. שפתאום משהו בי מרפה. כשאני בתוך איזה עומס, או בתוך איזה סרט, ופתאום משהו מבפנים מרפה ומבין שהכל בסדר. אני לא מרגיש שיש לי נוסחה או שיטה- בדיוק הפוך. כשאני כל הזמן מנסה למצוא נוסחה ושיטה זה מה ששומר אותי בתוך הלופ, דווקא הרגע הזה שבו אני מפסיק לחפש שיטה ולשלוט על המצב הוא הרגע המעניין. שם ההרפייה מתגלה.
4. איזה ספר גרם לך לחשוב על הכל מחדש?
הסדרה של הספרים "שיחות עם אלוהים". קראתי אותה לפני הרבה שנים, והיום יש לי מבט קצת אחר על חלק ממה שנאמר בה, אבל אז באותה תקופה הספר הזה שינה אותי כמו שאף ספר לא שינה. הוא ממש נגע בי עמוק מאוד. משהו במהות ובעומק שלו, ומשהו בתפיסה של מה זה אלוהים, הוא השריש בי הבנות מאוד עמוקות.
5. אם היית פרח, באילו מרכיבים היה כדאי להשקות אותך כדי שתפרח לעד?
הומור וקלילות, וספייס, ולישון טוב, וחיבור ומגע, ואני לא יודע אם פרחים טובלים במעיינות אבל גם מעיין לטבול בו.
6. מה הדבר הראשון שכדאי לשחרר – בדרך לשחרור?
זה מקפיץ אותי ישר למוח שמנסה למצוא נוסחה, כאילו השחרור זה איזה יעד שצריך להגיע אליו. אני לא יודע מה זה השחרור, קטונתי. אני מכיר את החיים, של בני האדם הרגילים, שהם כל הזמן בעלייה וירידה, ומשתנים, לפעמים יש בהם שחרור ולפעמים כיווץ... ובעיקר שהם לא בשליטתי.
7. על איזה ארגון או איש מקצוע בארץ היית ממליץ ולמה?
יש לי חבר שעובד בעץ ובונה פרגולות ודקים וסאונות, קוראים לו מנחם רוזנברג. לפני כמה שנים הייתי בתקופה לא קלה והרגשתי שאני צריך לעבוד בעבודה פיזית כמה ימים, אז הלכתי לעבוד איתו ושם התחברנו. הוא ממש השראה בשבילי, הוא מרשה לעצמו להיות שבור במקום עמוק. רק להיזכר בו עוזר לי לחזור לאיזו חמלה עצמית. הוא עבר הרבה וזה מרגיש שתמיד יש לו איזה חיוך מול החיים, בתוך כל מה שהוא עובר. חיוך פנימי עמוק. הרבה אנשים אוהבים להיות לידו כי מרגישים את החיוך הזה, יש בו תדר שמאפשר לכולם להיות מי שהם.
8. בראייה לאחור – מה מוביל קדימה באופן שמשמח גם בראייה לאחור?
הומור. פעם הייתי באוסטרליה בפסטיבל והיו כמה אנשים שדנו על השאלה מה מצב התודעה הכי גבוה. מישהי אמרה להיות בהודיה, ומישהו אמר שזה לא נכון ויש מצב תודעה גבוה יותר ואז אני אמרתי הומור נונסנס. רוח שטות כזאת. ככה אני מרגיש. יש משהו במצב תודעה הזה שצוחק על הדברים, שמפנצ'ר את הרצינות שאופפת את הכל שהוא מאוד מרפא והוא גם אמת מאוד גבוהה.
9. בראייה פנימה – האם משהו נמצא באמת בחוץ?
כן. כן. אני מרגיש שזאת שאלה שהיא פילוסופית ואפשר לענות עליה איך שרוצים ותמיד זה יהיה נכון, ואני בוחר לענות עליה כן. הרובד שבו התשובה היא כן- שיש מישהו אחר נפרד ממני, הוא יותר רלוונטי בעיני. זה הרובד שיש לנו מה לעשות בו, מה לתקן. הרובד שבו בוודאי שיש מישהו אחר, נפרד, עם רצונות וצרכים משלו, שאפשר להיות איתו בקשר והוא לא רק השיקוף שלי. האחדות מתגלה רק בתוך הגבולות האלה. לא באחידות וברוחניות שעוקפת את החיים. בשביל זה העולם נברא. יכולתי להגיד כל דבר וזה היה נכון אבל אני בוחר להגיד כן.
10. אם אפשר היה להשקיע במעשים עצמם – את המניה של איזה מעשה היית קונה?
מעשר. לתת מעשר. אני מאוד מרגיש את העוצמה של נתינת מעשר. למרות שלא תמיד אני מצליח להתמיד בזה והלוואי שאצליח יותר.
זה מרגיש לי כמו אחת הפעולות הכי חזקות שיש. עצם זה שאתה מגדיר שחלק מהכסף שלך הוא בכלל לא שלך, זה הופך אותך להיות שליח, זה משנה את התודעה, ואת העולם, ומזעזע את כל העולמות. זאת המצווה היחידה שכתוב עליה "בחנוני נא בזאת", כלומר שאפשר לעשות אותה אפילו ממקום שבוחן את אלוהים... אז זאת נראית לי מניה טובה
